קהילת קמשלי, שהתפתחה בעיקר במאה העשרים, מייצגת פרק מאוחר יותר אך משמעותי מאוד במורשת יהודי סוריה. היא בלטה בלכידות קהילתית, במסגרות עזרה הדדית, ובחיים יהודיים מסורתיים שנשמרו גם תחת תנאים משתנים. לאחר הקמת מדינת ישראל נפגעה הקהילה מן המתח הפוליטי, אך גם בשנים קשות אלה ניכרו בה אחריות הדדית, התמדה ומאמץ לשמור על הזהות והמסגרת הקהילתית.
שלוש הקהילות – חלב, דמשק וקמשלי – יוצרות יחד תמונה רחבה של יהדות סוריה: חלב עם עוצמת הפיוט והכתר, דמשק עם עומק היסטורי ובתי כנסת רבי משמעות, וקמשלי עם עדות ללכידות קהילתית מאוחרת ולכוח עמידה. יחד הן מספרות סיפור אחד של מסורת, הנהגה, נדודים והמשכיות.